שפור ברמת ההתעניינות

מתוך ספרה של איריס שביט – מאבחנת דידקטית

שפור ברמת ההתעניינות יכול להתקיים באמצעים הבאים: 

נתינת צורה אחרת –על פי שיטה זו נשנה את ההוראה מפרולנטלית ופורמאלית למשחק המשרת את למידת התכנים: למידת המספרים תוכל להתבצע במשחקי דואר, משקל כמויות וכדומה. מכיוון שמניע המשחק דומיננטי לגיל הילדות, הוא יוביל להתעניינות מוגברת בחשבון. בנוסף נשתמש בגורמי האמביציה של הילד: הזדקקות להערכה וחיבה תעשה על ידי מתן חיזוקים חיוביים תמידיים שיגבירו בעקיפין את רמת ההתעניינות. 

מניע נרכש ישיר – כאמור ילדים בגילאי 6-7 אינם מעוניינים בלמידת הקריאה באופן ישיר, אולם ככל שתרבה ותגדל שליטתו של הילד בקריאה כך תגבר התעניינותו בה. 

מניע נרכש עקיף – כאשר תלמיד מתעניין מאוד בתחום מסוים כגון כדורגל, או נגינה על גיטרה, עידוד למידה בתחום התוכן המעניין אותו יחזק את רמת הקשב(שם). 

תודעה וקשב 

כאשר קיימת רמת התעניינות גבוהה כך מופנה מרכז התודעה לנושא זה. 

בכדי לתפוס גירויים, כותבת איריס שביט, ולעבדם אנו נזקקים להעברת מידע לתודעה. העברה זו תלויה ברמת הריכוז והפניות שלנו. כאשר אנו עסוקים או מתבוננים בפעילות מסוימת, התודעה אינה מתפרסת על כל המתרחש בו זמנית. בדרך כלל בהיותנו עסוקים בדבר מה (שאנו מעוניינים בו) מתרחשים אירועים מקבילים אך מינון התודעה שונה כלפי כל תחום לתחום. לדוגמה, בעת כתיבת שורות אלו אני מאזינה למוסיקה, ברקע חדשות על המתרחש ברצועת עזה ובנוסף לכתיבה אני עסוקה באכילה.

שלוש מתוך ארבעת הפעולות אינן מתבטאות ברמת תודעה גבוהה אלא רק פעילות הכתיבה- שהיא מרכז ההתעניינות.  למרות התודעה הגבוהה שמצריכה הכתיבה יש באפשרותי לפצל את הקשב לערוצים נוספים. בסביבה הלימודית רבים נוטים להגדיר את הקשב כשם עצם ולא כפעולה, קרי, טוענים כי הילד חסר קשב, אך למעשה הוא אינו מקשיב, ואינו מפנה את הקשב. הבחנה זו מבדילה בין חוסר קשב הנובע מגורמים חיצוניים לבין חוסר ההקשבה שתלויה באדם. בנוגע לגורמים בשליטת התלמיד עצמו, נוכל לאתר גישות, פעולות ואמצעים לחיזוק פעולת ההקשבה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *