שליטה באבוד הריכוז

כותבת איריס שביט בספרה שערי למידה:
רבים מהלומדים טוענים כי לאחר מס’ דקות של למידה הם מאבדים את הריכוז וזקוקים להפסקת הלמידה. זאת כאמור בשל העובדה שהקשב והריכוז דורשים שתי פעולות פסיכולוגיות בעת ובעונה אחת: הפניית תשומת הלב אל המשימה תוך כדי סינון הגירויים הצדדיים ודחייתם. ככל שנצליח למעט את מספר הגירויים העלולים למשוך את תשומת הלב של הילד כך נצליח למקד את הקשב שלו.  מסיבה זו חשוב שהקניית למידה תותאם לטווח הקשב של התלמיד.

טווח הקשב יוגדר לאחר היכרות ושאלון הורים, מורים ותלמיד. לדידי יש להחליף את המושג שיעור במושג הקנייה – לכל הפחות לאלו המאופיינים במוסחות רבה. מומלץ לאתר עם הלומד עיתוי בו התלמיד פנוי להקניית מושג ויישומו ולנהל מולו יומן עם לוח זמנים מוגדר לאימון ותרגול. כך למשל נניח שאנו זקוקים ל-15 דקות להבהרת המושגים  “בצורת ויבול”, יש להימנע מחריגה מטווח הקשב. בדרך זו התלמיד יחווה הקנייה מהירה ויעילה מבחינתו. למידה זו יש בה להותיר מוטיבציה להמשך. בנוסף לכך רצוי כי בהקניה החוזרת נשנה את אמצעי ההוראה ונגוון דרכים כדי לעורר עניין ולהגביר קשב.

כפי שציינתי בחלק התיאורטי קשיי קשב הם תולדה של גורמים נוירולוגיים מחד ומודעות ופניות מאידך. לפיכך רצוי לבדוק עם התלמיד את מאפייני הקשב שלו ומתוך כך לבנות עמו תכנית עבודה.

איריס שביט דר מנשקו שילוב של נוירולוגיה ואבחון דידקטי פסיכולוגי

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *