הקשב והריכוז

מתוך הספר של איריס שביט שערי למידה

חלק זה יוקדש לעיון במושג הקשב והריכוז. מושג זה מהוה תנאי בסיסי והכרחי ללמידה. הבנת הקשב תלויה בהבחנה בין מושגים המעורבים בתהליך: מוטיבציה, פניות רגשית, קשב, וריכוז. לאור זאת, אתייחס למורכבות המושג  וחשיבותו.

חלק זה יוקדש לעיון במושג הקשב והריכוז. מושג זה מהוה תנאי בסיסי והכרחי ללמידה. הבנת הקשב תלויה בהבחנה בין מושגים המעורבים בתהליך: מוטיבציה, פניות רגשית, קשב, וריכוז. לאור זאת, אתייחס למורכבות המושג  וחשיבותו.

אמחיש כי הקשב הינו יכולת שונה מאדם לאדם בדפוסיו והיקפו. אבקש לטעון כי קשב וחוסר למידה מזינים זה את זה. פעמים מסוימות הקשב יהווה את הסיבה להעדר למידה, ומאידך ייתכן מצב הפוך בו העדר למידה ומיומנות יפגעו ברמת הקשב. מסיבה זו חשוב לנו כאנשי מקצוע להכיר את הרב גוניות של התופעה ולעמוד על מורכבותה.

הקשב מוגדר כתהליך המונע מתוך הכרה ותודעה, הפניית תשומת לב במסגרתה מידע מגיע לתודעתנו באמצעות החושים השונים, בתהליך של עבוד ומיקוד.

וודרות (בתוך מלר, שם) מגדיר קשב: “מצב פסיכי של פעילות המלווה רגש, מתיחות הנראית כלפי חוץ כגון הזזת שרירי פנים, נעיצת עיניים ועוד”. הקשב והריכוז דורשים שתי פעולות פסיכולוגיות בעת ובעונה אחת – הפניית תשומת לב אל המשימה וזאת תוך כדי סינון הגירויים הצדדיים ודחייתם. אין ספק אפוא שהפסקה בהפניית תשומת לב מפעולת ההקשבה והריכוז כמוה הפסקת תהליך הלמידה. אף על פי שהנחה זו נראית ברורה מאליה אבקש להעלות כאן היבטים נוספים לדיון כדי לקדם את הכרתנו בתחום הקשב ולבחון את הרלבנטיות של כל אחד מההיבטים לתהליך הלמידה. ההיבטים השונים שיוצגו להלן ילוו בהקניית דרכים להתמודד עם הבעיות המועלות.

קשב, מוטיבציה ורמת התעניינות 

התעניינות של אדם בנושא מסוים מרחיבה באופן טבעי את הפניית הקשב לתחום זה. למשל: אדם מוסיקאלי יהיה קשוב לגירויים מסוג זה. 

אומנם, מניעים טבעיים לקשב אינם מספקים במסגרות של גני ילדים ובתי ספר. בגילאים אלה נדרשים הילדים להפנות קשב ללמידת תחומים אחרים – שאינם מעוניינים בהם באופן טבעי. כך למשל מתפקידו של המורה לסגל לתלמידיו את יסודות הקריאה והכתיבה. לאמיתו של דבר רוב הילדים בגיל זה אינם מעוניינים בנושאים אלה. גם בגיל ההתבגרות מתרבים אינטרסים רוחניים ומיניים שאין להם כל קשר ללמודים. אינטרסים אלו עלולים להסיח את דעתם של התלמידים מהלמודים. 

חוסר העניין מוביל לחוסר מוטיבציה לפעול למען העמקת הפעילות ומכאן הפניית הקשב הנמוכה לתחום הנלמד.  קיימים יחסי גומלין בין רמת ההתעניינות למידת הקשב שמפנה התלמיד.  מורים ומחנכים עשויים לייחס אי פניות ללמידה כחוסר קשב ולכן חשוב להדגיש את מעגל הקסמים בין השניים (היימן טלי 2007).

קטע זה נלקח מהספר שערי למידה מאת איריס שביט – מאבחנת דידקטית

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *