סולם הצרכים של מסלו והמוטיבציה הפנימית

מתוך ספרה של איריס שביט – שערי למידה

הבחנה זו בין מוטיבציה פנימית לחיצונית מקבילה באופן מסוים  לסולם הצרכים של מסלו. התיאוריה הינה מודל צרכים היררכי החל מצרכים קיומיים ופיסיים וכלה בצרכים של הגשמה. (1954 Maslow, A)

סולם מסלו

ניתן למצוא הקבלה מסוימת בין תיאוריה זו לבין המוטיבציה החיצונית והפנימית. על פי התיאוריה של מסלו, המוטיבציה הפנימית משולה לקצה פירמידת הצרכים העוסקת בהגשמה. בכדי שאדם יגיע לשלב ההגשמה הרי שעליו להיות מונע מתוך אידיאלים, ללא חתירה לתועלת אישית וספוק צרכים בסיסיים. 

זהו שלב האוטונומיה האישית בו האדם יהיה מונע מתוך עניין רוחני, סקרנות והגשמה וזו מהות המוטיבציה הפנימית. הן מודל הפירמידה של מאסלו והן ציר המוטיבציה הפנימית כפי שאני מציעה –שניהם מבוססים על הרעיון כי הגשמה היא פרי של תהליך הכרוך בשלבים קודמים שבאו על סיפוקם. 

מניעים רגשיים ללמידה – צרכים בסיסיים בסולם  מסלו

הזדקקות לשייכות והערכה -בבית הספר התעשייתי – “אורט אדיבי” בו אני מלווה תלמידים, נוכחתי בהכרה מלאה במודל זה. יישום המודל בא לידי ביטוי בגישה הוליסטית בין כל צוות העובדים המאמצים ערכים אחידים ובעיקר קבלה והכלה של כל תלמיד באשר הוא. 

אוכלוסיית תלמידים בעלי רקע סוציו אקונומי קשה, מחייבת התייחסות רגשית והכלה טרם הקניית תכנים לימודיים. בעת ביצוע אבחון, ערכתי ראיון ראשוני עם המאובחן ולשאלתי מה מרגיש כלפי בית הספר השיב: “לא נעים לי לא ללמוד כי אף פעם לא דאגו ולא רדפו אחרי כמו שרודפים אחרי כאן, אם אני נעדר מיד המחנכת מגיעה הביתה ומעירה אותי”. לתלמיד זה צורך בביטחון, קבלה, אמון ושייכות – צרכים  שהמערכת הבית ספרית השכילה לענות עליהם. 

פניות רגשית לתלמיד יצרה פתח של רצון ורגש שייכות למסגרת. חשיבות נודעת למניע ההתעצמות הדגשת ערכנו וחשיבותינו בעיני הזולת. מורה טוב ישים לב לכך ויכוון מניע זה לשטח האמביציה העניינית. העצמה – במקרה אחר תלמיד בשם רון (שם בדוי) נעדר רבות מהלימודים, היה טרוד ועסוק בתהליך גירושי הוריו ונטל אחריות רבה על אמו. אחריות זו באה לידי ביטוי ביציאתו לעבוד באולמות אירועים ולעסוק במוסיקה. צוות בית הספר התייחס לבסיס המוטיבציה של רון- אהבה למוסיקה. בשל גישה זו נבנתה תוכנית ייחודית בה רון הקים מדור של פעילות מוסיקלית ענפה בבית הספר, החל מהשמעת מוסיקה בהפסקות, יצירת רקע מוסיקלי בטקסים ובעיקר הפך הוא עצמו לזמר ושחקן בית הספר. מתנגדי יטענו כי השירה לא תסייע לקידומו הלימודי אך כראיה התלמיד שפר את הגעתו לבית הספר, מצא בו מקור עניין, הלמידה הפכה נעימה יותר וסיים לבסוף את לימודיו וחובותיו.

קטע זה לקוח מתוך הספר שערי למידה שנכתב עבור עבודת הדוקטור של איריס שביט

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *