הלמידה כרגש

ויליהלם וונקרט טוען כי הלמידה היא  רגש שעשוי להיות נעים או בלתי נעים. רצון ללמוד הוא מצב נפשי הנגרם על ידי סיבה כלשהיא, עלינו כמחנכים והורים לאתר סיבה זו (מלר שם). מורה שנדרשה להתחיל תהליך של הוראה פרטנית עם ילד לקוי למידה, דיווחה על טיפוח השיח והקשר האישי בניהם. לדבריה בכל יום רביעי –  היום בו נקבע שיעורם הקבוע היה ממתין בשער בית הספר לוודא שאכן המפגש מתקיים. 

סקרנות ולמידה – לצד הצרכים “האנוכיים” לכאורה בלמידה, אנו מכירים בקבוצות תלמידים וסטודנטים המונעים ללמידה מתוך סקרנות, אהבה לדעת, יצר חקירה ויצירה – אלו נמצאים בשלב מתקדם בפירמידת הצרכים – המוגדר הגשמה עצמית. 

החלק החברתי בלמידה – תלמידים צעירים ובוגרים מאופיינים ברצון להשתייך ולרכוש אהבה ממוריהם ומהסביבה החברתית.גארדנר (1993 MacIntyre&Gardner), בתיאוריית האינטליגנציות המרובות מדגיש את חשיבות האינטראקציה החברתית בקרב לומדים בעלי צרכים מסוג זה. 

למידת עמיתים יכולה לסייע בעידוד מוטיבציה הן למלמד והן ללומד. תלמיד אשר מורו מבקש ממנו לשאת אחריות של העברת מידע לתלמיד אחר, חש כי סומכים עליו ומחייב עצמו ללמידה מעמיקה ויסודית יותר. באחד מבתי הספר באשקלון, הייתי שותפה לטיפול ואבחון של ילד חסר מוטיבציה לחלוטין  באמון קריאה – דבר הגורם לעיכוב ופערים בתחום. מאחר שהתלמיד ממקד התעניינותו בפן החברתי ובמנהיגות, הצעתי כי יקבל תפקיד של סיוע בקריאה שעה בשבוע לתלמיד צעיר ממנו. הצורך לרצות ולגלות אחריות בתפקיד זה הניע את הילד לקריאה אינטנסיבית יותר. 


לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *