מוטיבציה – חלק א

מתוך הספר שערי למידה אשר נכתב לעבודת הדוקטור של איריס שביט

כאם לשלושה בנים מתבגרים וכאשת מקצוע בתחום החינוכי, ברורה לי העובדה כי הפניות ללמידה והמוטיבציה מהווים גורם ראשון לקיומה. לכאורה תנאי זה אינטגראלי בתהליך הלמידה, אומנם בחלק זה אבקש לשפוך אור על המושג מוטיבציה, הבנת הגורמים לקיומה והכרה בסוגיה. בדרך זו אביא בפני הקורא נקודות התייחסות חדשות ובהמשך הרחבת גישות למימושה.
ובכן מהי למעשה מוטיבציה? גרדנר ומקאינטייר מגדירים אדם בעל מוטיבציה, כאדם אשר “רוצה להשיג מטרה מסוימת, משקיע מאמץ לא מבוטל כדי להגיע למטרתו זו וחוויותיו הקשורות להשגת המטרה גורמות לו להנאה,” (1993 MacIntyre&Gardner).
בנוסף להגדרה זו, מפרט גרדנר,(Gardner 2001) תכונות נוספות ומציין שאדם בעל מוטיבציה מתמיד עד להשגת מטרתו, יש לו יעדים, שאיפות ורצונות, הוא רואה סיפוק ועניין בניסיונותיו להשיג את המטרה, הוא מאוכזב מכישלונות ולבסוף, הוא נוקט באסטרטגיות מכוונות להשגת מטרותיו. הגדרה זו אינה מכוונת למובן הצר והמוכר לנו: מוטיבציה ללמידה.
הכרה בהיבטיה השונים של מוטיבציה תסייע בראש ובראשונה לחיזוק מודעות המורה, ההורה והתלמיד לכוח המניע.

הכרה בבסיס המניע של היחיד – לא פעם אנו כהורים מתבוננים בילד הרתום למחשב שעות רבות, לסדרת טלוויזיה או לאמון רכיבה על גלגליות.
לרוב אנו נוטים לפרש עיסוקיו אלו כחוסר עניין בלמידה.
בשפה הבית ספרית, נוטים לתאר דפוס זה כ”חוסר מוטיבציה”. יש להניח כי גם מוריו יעידו על תכונותיו הטובות אך יפרשו את חולשותיו כחוסר עניין. זווית ראיה אחרת על ההתנהגות הכללית של התלמיד תביא לפרשנות שונה של המושג מוטיבציה. תלמיד העסוק באיור קריקטורות, או משחקי מחשב יכול להיות חדור מוטיבציה ללמידת תחומים אלה. העסוק באיור או שרבוט בשיעור מהווה מבחינתו עניין אישי והנאה. התופעה של המתבגרים העוסקים בחופשת הקיץ בעבודה למען פרנסה משקפים מוטיבציה כלכלית. תאור זה משקף את התמונה כמוטיבציה מורכבת מסוגי הענה שונים: כלכליים, חברתיים, מחאתיים, רגשיים ועוד. אולם אנו נוהגים להכליל איפיון של חוסר מוטיבציה על תחומים שבהם היחיד מגלה עיניין חיובי לכשעצמו. אבקש לטעון כי המוטיבציה ללמידה קיימת אף שכורכת בתוכה תחומי עניין, “אטרקטיביים” יותר בעיניו של הלומד.
העקרונות החינוכיים הדמוקרטיים מעלים על נס את החירות האישית ובכלל זה חירות הביטוי ביצירה. היצירה הינה למידה בפני עצמה גם אם אינה מקבילה למסלול ההישגים הפורמאליים.

שכיחה התופעה של תלמידים אשר אינם מגלים עניין בלמידה העיונית הבית ספרית. עלינו כמורים, מחנכים והורים לראות במוטיבציה להצלחה בתחומים הבלתי פורמאליים מנוף להצלחה במעגלי החיים ככלל ובלמידה הפורמאלית בפרט. במילים אחרות, ניתן לצקת אלמנטים של הצלחה וקדום גם בתחומי העשרה השונים.
בהמשך להגדרה המצוינת לעיל, עלינו להכיר בבסיס ההנעה של הפרט. לכל ילד ובוגר כוח מניע לתחום מסוים המושך ומעסיק אותו, תחום זה יוגדר על ידי כבסיס המוטיבציה. ככל שנכיר ונקבל את הנעת היחיד בתחומים שמחוץ ללמידה נלמד לכבד את המוטיבציה כערך בפני עצמו. אחת הגננות בהשתלמות אותה העברתי, דיווחה כי ילד בגיל חובה עסוק ונמשך לתחום בלעדי אחד והוא בניית דגמים, תחום זה הוא בסיס המוטיבציה שלו. לטענת הגננת דבר לא מעניין אותו ובמפגשי הלמידה הדידקטיים אינו פנוי להפנמת תכנים חדשים.
אם כן, על הגננת להכיר כי לילד יש עניין והנעה לעשייה חיובית שלעצמה יחד עם המציאות שאין להתכחש אליה – אי פניות ללמידה חדשה. הכרת הגננת בבסיס עניינו תוכל להוביל להטמעת דרכי למידה ומיומנויות של הקשבה, שיום, תפיסה סדרתית וקשור לתכנים הנלמדים בגן באמצעות הבנייה האהובה עליו: דוגמת יום ירושלים, עצמאות, מושג המדינה, בחירות ועוד תכנים פורמליים אחרים. כלומר קיים כאן מצב של העתקת מקור ההנעה לתחומי הלמידה השונים.

שערי למידה מאת איריס שביט

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *