תיאוריית ארבעת השערים ללמידה

כותבת איריס שביט

מתוך ניסיון רב-שנים בהוראה, ייעוץ ואבחון, ניסיתי לתהות ולעקוב אחר התנאים המהווים בשלות ללמידה פורמאלית. ארבעת התנאים אותם גיבשתי מבוססים על צפייה משותפת בתהליך אותו עברו תלמידים ממצב של ניתוק ממערכת הלמידה למצב של השתלבות. מאוחר יותר הצליחו באופן הדרגתי למצוא עצמם במעגלי ההשכלה. 

אל תאמר נואש 

המודל שיוצג להלן נבנה על ניסיון רב-שנים בהתחקות אחר דפוסי למידה שונים של תלמידים. בשנים האחרונות הייתי שותפה לקידום תלמידים במסגרת חינוכית תעשייתית, מסגרות לימוד של כיתות לקויות למידה וסיוע לסטודנטים הלומדים לראשונה באופן משמעותי. במסגרת החינוכית התעשייתית התוודעתי לתלמידים בעלי קשיי השתלבות במסגרות, לקויות למידה, חוסר שליטה במנגנוני קריאה ומוטיבציה נמוכה. בתחילת התהליך החינוכי מרביתם לא סיגלו כל מיומנות למידה ולא גילו עניין לימודי כלל. אומנם, מפליאה העובדה שלמרות נקודת התחלה זו התלמידים הצליחו בעזרת צוות מיומן לסלול לעצמם דרך של תקווה ובעיקר אמון בעצמם. 

הממד הראשון – ממד המוטיבציה 

הרצון לנוע לכיוון מסוים ולהשקיע משאבים לשם כך אומרת איריס שביט מהווה גורם ראשוני בלמידה. כפי שיפורט בפרק התיאורטי, למוטיבציה ביטויים רבים וזוויות ראייה שונות. אבקש להדגיש כי מוטיבציה ניתנת לחיזוק או החלשה ובשליטת הסביבה האנושית הלימודית להביא לשינוי בתחום. 

השער השני – ממד הקשב 

ממד זה נגזר מן המוטיבציה. הקשב משמעו הפניית תשומת לב ומכאן חשיבותו לתהליך למידה. לא תיתכן למידה ללא הקדשת תשומת לב ותודעה לתכנים. התנהלות הקשב והתנהלות הלמידה יחזקו את מודעות התלמיד לתהליכי למידה. ההכרה בתהליכי הלמידה, תכנון מהלכים, שימוש בשיטות לימוד – כל אלו ממוקמים במערכת הבקרה של הלומד, וכאן נכנס הממד השלישי של הלמידה, מערכת זו מוגדרת מטה-קוגניציה

תפקודי הזיכרון הינם “קביים ללמידה“ והכרחיים לקיומה, ועל כן הזיכרון מהווה את הממד הרביעי ללמידה. כל למידה מבוססת על זיכרון, תלמידים רבים תופסים עצמם כ”נבגדי זיכרון” אך למעשה חוסר מיומנות בשיטות זיכרון הוא הגורם לזיכרון החלש לכאורה. כל הממדים ניתנים לחיזוק, תלמידים רבים מחזקים מיומנויות אלו וחווים חווית הצלחה הפותחת צוהר להצלחה חדשה.

הקשר בין ארבעת הממדים הנו היררכי מחד וספירלי מאידך. ניתן לומר כי יסוד הלמידה טמון במוטיבציה ומאידך יתכן ומוטיבציה תיפגע בשל לקות בקשב או בזיכרון. מסיבה זו כל אחד מהממדים משיק לתחום האחר. 

משמעות הלמידה בכל שעריה

למידה משמעותית הופכת כיום למושג שגור ויש לראות בה גורם מקשר כחוט השני בין כל הממדים אותם אציג. 
למידה המשמעותית הינה דרך חווייתית של הטמעה והפנמת מושגים. התהליך כרוך בחוויה רגשית, חברתית, יצירתית וקוגניטיבית של הלומד. מרגע שהיא כזו הרי שזו למידה בעלת משמעות אישית ולא רק אינסטרומנטלית.

מתוך הספר שערי למידה מאתר איריס שביט

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *