לפני שנים רבות בהיותי בת 12 ישבתי בחדרי ועסקתי בתשומת לב מרובה בעבודת בית בהיסטוריה. עד רגע זה חרוטות בזיכרוני תמונות מתוך ספר “ההיסטוריה הרומאית”. בעיקר זכורה לי ההרגשה המיוחדת: לראשונה בחיי הבנתי שההתעמקות בתהליך הלמידה גורמת לי הנאה מרובה שלא הצלחתי להגדירה בגילי הצעיר. הנאה זו הייתה חדשה עבורי, שכן עד לשלב זה, הלמידה שלי הייתה מונעת מדרישת הסובבים ולא מתוך עצמי. מעבר זה מלמידה מתוך חובה ללמידה מתוך הנאה, הוא שעיצב באופן ניכר את אישיותי כאישיות לומדת, חוקרת וכותבת.
במהלך השנים עבדתי במערכות חינוך רבות ובתפקידים מגוונים, הן מערכתיים הן הוראתיים. בין היתר עבדתי כיועצת חינוכית ומדריכה מחוזית. בכל תפקידיי אלו מצאתי הנאה מיוחדת אחת שהיא העברת ידע והסברה. בעיקר, גיליתי את הפן היצירתי בהעברת תכנים.
לפני כשנה סיימתי את עבודת הדוקטורט שלי בתחום לקות הלמידה במתמטיקה, וכפי שמוגדרת בספרות המקצועית, “דיסקלקוליה”. מהלך המחקר וממצאיו עיצבו וחיזקו את תפיסת עולמי למושג הלמידה. בעיקר נוצר אצלי אי-שקט עצום בנוגע לפער בין דפוס החשיבה של המורה לזה של התלמיד, פער שאותותיו מתבטאים בקשיי תקשורת והבנה בין שני הצדדים. נוכחתי כי פער זה בין מקומו של מעביר הידע למקבל הידע יכול להצטמצם באמצעות הבנה מחודשת. קרי, הכרה לעומק של דפוסי למידה של התלמיד, שיטת ההוראה והמאפיינים המרכזיים של התכנים המועברים. אתגר זה הוא שהאיץ בי להעלות על הכתב תפיסה בהירה יותר של למידה מהי, מהם תנאיה וכיצד ניתן לייעלה. הרעיונות המובאים בספר הינם פרי של עבודה רבת שנים בעבודה פרטנית וקבוצתית כאחד עם בני נוער, ילדים ומורים.
בשנים האחרונות נרתמתי למסגרת תעשייתית חינוכית, שימשתי כיועצת, מאבחנת ומנחת מורים. המפגש שלי עם אוכלוסיות הטרוגניות של לומדים היווה כר התנסות, מעקב והתחקות אחר דפוסי הלמידה של התלמיד לצד שיטות הוראה של המורה. למסגרת תעשייתית מגיעים בני נוער שלא הצליחו מסיבות שונות להשתלב במסגרת תיכונית עיונית. למעשה רובם חוו נשירה גלויה או סמויה ותחושת חוסר שייכות. רובם מאופיינים במיומנויות קריאה לוקות בחסר, קושי בהתנהלות, תפקודי קשב נמוכים ובפועל לא פיתחו מסלול למידה יציב. בכל זאת ממצב של חוסר למידה הצליחו תלמידים אלו בזכות שיטות ייחודיות ומותאמות אישית להגיע למצב של למידה, ארגון ידע ובעיקר מוטיבציה להצלחה. השינוי הזה כרוך בתנאים רבים הקשורים בין היתר בחיזוקים רגשיים, התנהגותיים והכרת המפתח המותאם לכל ילד עם דפוסי הלמידה שלו. כל אלו ועוד מצוינים ומפורטים בספר זה.
ספר זה מחולק לשני חלקים רעיוניים: הראשון, עוסק בגישה תיאורטית אשר גיבשתי והגדרתי מתוך עבודתי וניסיוני במהלך השנים. גישה תיאורטית זו מסבירה מה הם התנאים ללמידה. תנאים אלה יוגדרו שערי למידה. למעשה כל שער מהווה תנאי תיאורטי ללמידה אך ישולב בהצעות יישומיות לחיזוק כל אחד מהם. החלק השני ישמש הסבר לאסטרטגיות למידה הלכה ומעשה. האסטרטגיות יינתנו באופן מעשי בכל תחום למידה. מסיבה זו ספר זה יוכל לסייע ללומד להורה ולמורה. כל ההצעות הניתנות מתייחסות כמובן לעידן הטכנולוגי המשתנה וללומד בשנות המאה ה-21.
הספר מוקדש לכל תלמיד ותלמיד שחושק לדעת ולא יודע איך. להורים ומורים המעוניינים להכיר למידה לעומקה ולהבינה טוב יותר. וכמו כן להוריי היקרים שמעולם לא הפסיקו לרצות לדעת.